נושא הירושה הוא אחד התחומים הרגישים והמשמעותיים ביותר בדיני המשפחה. לצד ההיבטים המשפטיים, הוא נוגע גם ברגשות, ביחסים בתוך המשפחה ובהשפעות כלכליות נרחבות. אחת ההחלטות החשובות שכל אדם יכול לקבל היא האם לערוך צוואה  ואנסה להסביר מדוע זה חשוב.

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם קובע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. החוק בישראל מאפשר לכל אדם כשיר לקבוע את גורל רכושו באופן חופשי, כל עוד הצוואה נעשית בהתאם להוראות *חוק הירושה, תשכ"ה–1965*.

צוואה יכולה להיערך בכמה דרכים, בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות (כגון נוטריון, שופט או רשם), או בעל פה (בנסיבות מיוחדות). המשמעות היא שכל אדם יכול לעצב את רצונו באופן אישי, ברור ומחייב.

מה קורה כשאין צוואה?

כאשר אדם נפטר מבלי להשאיר צוואה, הרכוש שלו יחולק בהתאם למעגלי ההורשה. 

המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין, כך שיידמו ככל הניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את נכסיהם לאחר מותם.

 במקרה כזה, אין כל משמעות לרצון שאותו אדם אולי הביע בעל פה בחייו, אם לא עוגן בצוואה כדין.

החוק קובע סדר ירושה ברור:

בראש ובראשונה היורשים הם בן/בת הזוג והילדים; אם אין ילדים ו/או בת זוג יחולק גם להורים או אחי הנפטר ;

ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין סביו וסבתותיו של הנפטר.

ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה.

עם זאת, הסדר החוקי אינו תמיד תואם את רצונו האישי של המוריש. למשל, ייתכן שירצה להעניק רכוש לקרוב משפחה רחוק, לחבר קרוב, או לעמותה – דבר שלא יתאפשר ללא צוואה תקפה.

למה חשוב לערוך צוואה?

1. שליטה מלאה ברכוש – צוואה מאפשרת לקבוע מי יירש, באיזה חלק, ובאילו תנאים.
2. מניעת סכסוכים משפחתיים – צוואה ברורה ומנוסחת כראוי יכולה למנוע מחלוקות, טענות ותביעות בין יורשים.
3. התאמה למצבים מיוחדים – למשל, משפחות מורכבות, זוגיות שנייה, ילדים מנישואים קודמים, או רכוש עסקי.
4. הגנה על בני זוג או ילדים קטינים – באמצעות הוראות ספציפיות בצוואה ניתן להבטיח ביטחון כלכלי והמשכיות.
5. היבטי מס ותכנון עתידי – עריכת צוואה כחלק מתכנון עיזבון עשויה להקל על היורשים גם מבחינה כלכלית.

עריכת צוואה – לא עניין של גיל

אף כי רבים חושבים שצוואה היא עניין לגיל מבוגר, בפועל כל אדם בעל רכוש, נכסים או אחריות משפחתית כדאי שיערוך צוואה כבר היום. החיים מלאים בהפתעות, וצוואה מספקת שקט נפשי בידיעה שרצונך יכובד וימומש.

צוואות הדדיות – מחויבות זוגית גם לאחר מוות

צוואה הדדית היא צוואה שעורכים שני בני זוג, המסתמכים אחד על הוראות צוואתו של האחר, כאשר המטרה העיקרית היא להסדיר את חלוקת הרכוש לאחר מות שניהם. בדרך כלל, בני זוג קובעים כי לאחר מותו של הראשון, בן הזוג שנותר בחיים יורש את כל הרכוש, ולאחר פטירתו של האחרון, הרכוש יועבר לילדים. העיקרון המרכזי הוא מניעת עימותים אפשריים בין בן הזוג שנותר לבין היורשים (למשל, ילדים מנישואים קודמים) ומתן קורת רוח ושקט נפשי לכל אחד מבני הזוג. 

 עיקרון היסוד הוא הסתמכות הדדית, כל אחד מבני הזוג קובע את צוואתו מתוך אמון בכך שגם בן הזוג השני ינהג בהתאם להסכמות המשותפות.

חוק הירושה מאפשר לבני זוג לקבוע בצוואה הדדית, למשל, כי עם פטירת אחד מהם – בן הזוג שנותר בחיים יירש את כל הרכוש, ורק לאחר מותו יעבור הרכוש לילדים.
חשוב לדעת: ביטול צוואה הדדית לאחר פטירת אחד מבני הזוג כפוף לתנאים מיוחדים שנועדו למנוע פגיעה בהסתמכות ובאיזון שבין הצדדים. לכן מומלץ במיוחד להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום לפני עריכת צוואה הדדית.

בקשה לקיום צוואה השלב הראשון במימוש רצון המנוח

לאחר פטירתו של אדם שהותיר אחריו צוואה, נדרש צו קיום צוואה כדי שהצוואה תקבל תוקף משפטי מחייב.
בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני (בהתאם לבחירת הצדדים), והיא כוללת את הצוואה המקורית, תעודת פטירה, תצהירים והודעות לכל היורשים.

רק לאחר שניתן צו קיום צוואה – ניתן לחלק את העיזבון בהתאם להוראותיה. במקרים מסוימים, אם מתעוררת מחלוקת בין היורשים, יועבר הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.

התנגדות לצוואה – כשהיורשים אינם מסכימים

לא אחת מתעוררות מחלוקות סביב תוקפה של צוואה. במקרים כאלה, החוק מאפשר להגיש התנגדות לקיום צוואה. ההתנגדות יכולה להתבסס על טענות שונות – כגון השפעה בלתי הוגנת, פגם בעריכת הצוואה, אי-כשירות של המוריש במועד החתימה, או זיוף.

הליך התנגדות לצוואה הוא הליך מורכב ורגיש, המשלב היבטים משפטיים, ראייתיים ורגשיים. לכן, חשוב להיעזר בעורכי דין שידעו להגן על זכויותיך ולהציג את טענותיך בצורה מושכלת ומכבדת בפני בית המשפט.